צרו קשר

מזכירות
אורלית קיסר orlitk@savion.huji.ac.il
חדר 4607, הפקולטה למדעי הרוח
טלפון טלפון: 02-588-3936
שעות קבלה: יום א׳ 14:30-11:30, ימים ב'-ה 10:00–13:00

ראש החוג

פרופ׳ רוני גרנות

ד״ר דיאגו רוטמן (בשבתון)

יועץ אקדמי

מר שי בר-יעקב

סגל אקדמי

ד"ר דיאגו רוטמן

ראש החוג ללימודי התאטרון

מרצה בכיר

שעת קבלה: בתיאום מראש

diego.rotman@mail.huji.ac.il

אתר אישי

מרצה בכיר, חוקר, אמן רב-תחומי ואוצר. עוסק בחקר של פרקטיקות פרפורמטיביות העוסקות בהיסטוריוגרפיה מקומית, חקר פולקלור וחקר בתרבות ותיאטרון יידיש. דיאגו פרסם מאמרים על תאטרון יידיש בישראל, על הסאטירה הפוליטית של דז׳יגאן ושומאכר ועל אמנות עכשווית.

במרץ 2021 רא אור ספרו The Yiddish Stage as a Temporary Home - Dzigan and Shumacher's Satirical Theater (1927-1980) De Gruyter בהוצאת דה גרוטיר. הגרסה העברית של אותו ספר ראה אור בדצמבר 2017 בהוצאת מאגנס תחת השם ״הבמה כבית ארעי התאטרון של דז'יגאן ושומאכר (1980-1927).״ הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו שכתב תחת הנחיינתם המשותפת של פרופ' גלית חזן-רוקם ופרופ' יחיאל שיינטוך באוניברסיטה העברית בירושלים. הספר זכה בפרס שפירא, לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל 2019. הוא עורך שותף עם לאה מאואס של הספר ״המחלקה האתנוגרפית של המוזיאון של העכשווי״ שראה אור ב-2017 בהוצאת האנדרגאונד אקדמי ובהפצת מאגנס. ב-2014 היה עורך שותף לספר ״הערה – אמנות עצמאית בירושלים בתחילת המאה ה-20״ יחד עם לאה מאואס ורונן אידלמן. את עבודת המ"א שלו "יידיש טעאטער אין ישראל (1948-1943), כתב ביידיש תחת הנחייתם של פרופ׳ חזן-רוקם ופרופ׳ שיינטוך באוניברסיטה העברית.

בשנת 2000 הקים רוטמן יחד עם לאה מאואס את קבוצת סלה-מנקה, שפעילה בתחום המיצג, הווידאו, השירה, והאמנות הציבורית. הקבוצה הוציאה לאור את כתב העת לאמנות 'הערת שוליים', ואצרה והפיקה את אירועי 'הערה' לאמנות עכשווית בין 2002–2008. בשנת 2009 היא יזמה את המרכז לאמנות ומדיה 'מעמותה', כמרכז למחקר, הפקה ותצוגה של אמנות, אותו היא גם מנהלת.

סגל אקדמי סגל - סדנאות, שיעורים פרקטיים

קידומת:

ד"ר

Type of faculty:

Academic

ד״ר עירא אבנרי

iravneri@gmail.com

חוקר בתחומי התיאטרון והפילוסופיה, ובמקביל עובד גם כיוצר תיאטרון, דרמטורג ויועץ אמנותי לעבודות תיאטרון, מיצג ומחול.

בוגר תארים מתקדמים בפילוסופיה ובבימוי תיאטרון, כולם בהצטיינות יתרה באוניברסיטת ת"א. ב-2018 קיבלתי תואר דוקטור מאוניברסיטת ת"א על המחקר Philosophy at Home: Space and Performance in Plato's 'Domestic Dialogues'. מחקר זה - ניתוח של המופע הפילוסופי של סוקרטס בכמה דיאלוגים של אפלטון שעלילתם מתרחשת בבית פרטי באתונה או בסביבתה - משלב בין פילוסופיה ותיאטרון ומציע מודל עיוני המבוסס על עשייתי המעשית כיוצר תיאטרון.

בעבר לימדתי בין היתר בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה, בביה"ס תיאטרון חזותי בירושלים, ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת ת"א. כמו כן, בשנים 2016-2014 שימשתי כעמית מחקר אורח במכון למדעי התיאטרון, הקולנוע והמדיה באוניברסיטת גיתה בפרנקפורט. כיום אני מלמד בחוגים לתיאטרון באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ת"א, ובביה"ס למשחק ע"ש גודמן בבאר-שבע. כמו כן, מרצה במסגרות שונות על תיאטרון ופילוסופיה.

יצירותיי לבמה מתמקדות בעיבודים של קלאסיקות לשפה של דימויים חזותיים. יצירתי האחרונה, הלוואי שהייתָ אשה, בעקבות חתונת דמים מאת פדריקו גרסיה לורקה, עלתה בבכורה בתיאטרון תמונע בתל-אביב בחודש מרץ 2019.

סגל אקדמי

קידומת:

ד״ר

Type of faculty:

Academic

מר ישעיהו (שי) בר-יעקב

שעת קבלה: יום ד', 12:15-13:15, חדר 6307

Isaiah.bar-yaacov@mail.huji.ac.il

שי בר יעקב סיים תואר ראשון (BFA) באמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב במגמת הבימוי וקיבל תואר שני (MA) מאוניברסיטת לונדון בהצטיינות יתרה. את עבודת הגמר לתואר השני כתב על התיאטרון של הבמאים האוונגרדיים החשובים תדיאוש קנטור ופינה באוש. הוא מלמד בחוג ללימודי התיאטרון באוניברסיטה העברית מאז שנת 1992 וכן לימד גם בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ובבית הספר לתיאטרון חזותי, וגם בחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית. מאז שנת 2000 משמש כמבקר התיאטרון של העיתון "ידיעות אחרונות" וגם בגלי צה"ל. שי ישב בוועדות שיפוט בינלאומיות של פסטיבלים לתיאטרון בחו"ל, וגם הוזמן לדבר על התיאטרון הישראלי בכנסים חשובים כמו "חשיפה בינלאומית לתיאטרון הישראלי" ובנשיונל תיאטר בלונדון ובמכון התיאטרון הפולני בוורשה. במסגרת החוג ללימודי התיאטרון הוא היה חבר בוועדת ההיגוי האקדמית של הכינוסים "תיאטרון בחברה רב-תרבותית" (2009) ו"סטרינדברג ללא גבולות" (2012). כמו כן נתן הרצאות על נושאים מגוונים כמו סטרינדברג על הבמה הישראלית, המורשת של תדיאוש קנטור, ההפקה הפוסטמודרנית של "חלום ליל קיץ" בתיאטרון גשר, ועוד. לפני שהפך למבקר וחוקר תיאטרון עבד שי כבמאי תיאטרון פעיל בקבוצות שונות בארץ ובחו"ל (1985-95), וכן שימש כעוזר למנהל האמנותי בתיאטרון החאן בירושלים. הצגות בבימויו השתתפו ארבע פעמים בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר. במשך כעשור ישב שי בוועדת הרפרטואר של סל תרבות ארצי, ואף פרסם מטעם הסל מספר ספרונים במסגרת סדרת הפרסומים "אודות מופע". שי עוסק בחקר הבימוי כתיאוריה וכפרקטיקה, בחקר התיאטרון הישראלי, וכן בתיאטרון שייקספירי עכשווי ובייצוגים של גבריות על הבמה המודרנית. הוא לימד קורסים רבים בחוג לתיאטרון לאורך השנים, וביניהם "תורות הבימוי והמשחק", "מבוא לתיאטרון העברי והישראלי", "ביקורת הביקורת", "שקספיר: מעיון ביקורתי לחיפוש יצירתי", ו"לביים את חנוך לוין".

בין המאמרים האקדמיים שפרסם:

Shai Bar Yaacov, "Making Theatre Between the Desert and the Sea: Interview with Shay Pitowsky", Critical Stages/Scenes Critiques, The IATC journal/Revue de l'AICT – December/Décembre 2018: Issue No 18, https://www.critical-stages.org/18/making-theatre-between-the-desert-and-the-sea-an-interview-with-shay-pitowsky/

Shai Bar Yaacov "Israeli Theatre in 2017: Visions of a Cleft Heart", Critical Stages/Scenes Critiques, The IATC journal/Revue de l'AICT – December/Décembre 2017: Issue No 16, https://www.critical-stages.org/16/israeli-theatre-in-2017-visions-of-a-cleft-heart/

Shai Bar Yaacov, "Requiem: Hanokh Levin’s Theatre of Death and the Return of the Storyteller”, JTD -Journal of Theatre and Drama, Vol. 7/8, 2001/2 (2006).

שי בר יעקב, "תמורות והתפתחויות בתאטרון הישראלי בתחילת המאה ה-21", עמית, חנה, צלמונה, יגאל (עורכים), עד כאן ומכאן – היצירה הישראלית במאה ה-21, הוצאת קרן עדי, ירושלים, 2017.

שי בר יעקב, "ומה לא נראה בשנה הבאה?", תיאטרון, גיליון מס' 2, יוני 2000.

משפט אישי: "מבחינתי ללמד בחוג לתיאטרון הוא הזדמנות לנסות לחבר בין הפן התיאורטי של חקר התיאטרון לפן המעשי של עבודת הבימוי והמשחק. תיאטרון טוב צומח, לטעמי, מחיבור נכון ועמוק בין שני הצדדים הללו של החשיבה על אמנות התיאטרון."

סגל אקדמי

קידומת:

מר

גב׳ שלומית כהן סקלי

shbenm@gmail.com

דרמטורגית. דוקטורנטית בחוג לאומנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. מחקרי עוסק במופעים דוקו-משפטיים בתיאטרון הישראלי ובדיאלוג המתקיים בין עולם המשפט לעולם התיאטרון והפרפורמנס. העניין במפגש בין עולם התיאטרון והמשפט צמח מתוך העבודה בסדנת התיאטרון למשפטנים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית- סדנה שהייתי שותפה להקמתה וליוותי אותה כבמאית משנה ודרמטורגית במשך למעלה מעשור.

בתואר השני חקרתי את הפוטנציאל בשפה מטא-תיאטרונית כשפה לתיאטרון דתי ("אדם וכפיליו- תיאטרון דתי בעידן המודרני") – תחום שאני ממשיכה לחקור באופן מעשי כדרמטורגית של אנסמבל התיאו-טרון הפועל בתיאטרון החאן בירושלים (ספר תולדות אדם, מחר נצחק, חלילה).

בעבר רכזתי את בית המדרש למספרי סיפורים באלול וניהלתי אומנותית את תיאטרון אלול. הייתי שותפה להקמת אנסמבל 'כהרף-עין, ושחקתי בו ('לשם יחוד').

דרמטורגית בהפקות שונות.

סגל אקדמי

קידומת:

גב׳

Type of faculty:

Academic

ד"ר אולגה לויטן

יועצת החוג

שעת קבלה: חדר 5803 - בתיאום מראש

olga.levitan@mail.huji.ac.il

ד''ר אולגה לויטן הינה חוקרת תאטרון, עמית הוראה בחוג ללימודי התאטרון באוניברסיטה העברית ויועצת החוג. היא החלה את פעילותה המקצועית כמבקרת תאטרון במוסקבה ובסנט פטרבורג (רוסיה) וקיבלה תואר ד''ר מטעם האוניברסיטה העברית. תחומי מחקרה הם בין-תרבותיות בתאטרון הישראלי, היהודי והרוסי המודרניסטי. כמו כן, היא מתמחה בחקר תאטרון לילדים. היא יזמה ואירגנה כנסים: תיאטרון בחברה רב-תרבותית (האוניברסיטה העברית, 2008) ותיאטרון כתיקון עולם (האוניברסיטה העברית בשיתוף האגודה הישראלית לקידום חקר התאטרון, 2012), הראשונים מסוגם בישראל. היא גם עומדת בראש המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה באוניברסיטת תל אביב ובמסגרת זאת הקימה קבוצת מחקר בהיסטוריה והיסטוריוגרפיה של התאטרון העברי, הישראלי והיהודי. אולגה לויטן פרסמה עשרות מאמרים בעברית, רוסית ואנגלית. ביניהם: "ייצוגים אסתטיים של לאום – תיאטרון הבימה לעומת תיאטרון גוסק"ת" בתוך הבימה בת 90 בעריכתם של ש' זר-ציון, ד' ירושלמי וג' קינר, תל-אביב (2016).

"Chekhov and Stanislavsky: The Problem of Innovative Theatracality", Toronto Slavic Quaterly 4, 2014 [Russian];

“The New Jerusalem Light Rail as a Performative Space” in R. Abeliovich, E. Seroussi (eds.) . Borderlines.Esseaus on Mapping and the Logic of Place. Sciendo, 2019;

«Correspondence between Habima’s Board with Aleksei Diki and Michael Chekhov”. Publication. Introduction and Commentaries”. Accepted for publication in Mnemozina. Documents and Facts from the Russian Theatre History. Moscow: Artist. Director. Theatre, 2019. ]Russian];

Henry Ripszam. Habima – Drawings and Period Photographs. Manchester: Baquis Press, 2021.

סגל אקדמי

קידומת:

ד"ר

ד"ר עמרי סמית

שעת קבלה: יום ב', 16:30-17:30 - בתיאום מראש

omri.smith@mail.huji.ac.il

ד"ר עמרי סמית הוא חוקר תאטרון ומתרגם דרמה, בעל תואר שלישי מטעם אוניברסיטת תל אביב ובוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. סמית מלמד וחוקר נושאים מתחום תולדות התאטרון בעולם המערבי: התאטרון באיטליה ובאנגליה בעת המודרנית המוקדמת, רטוריקה קלסית בדרמה השיקספירית, וייצוגי רגשות בתאטרון הרנסנס האנגלי.

יצירות ופרסומים נבחרים:

ספרים

כלאדם (מחזאי אנונימי), תרגום, מבוא והערות (בני ברק, הקיבוץ המאוחד, 2003).

מנדרגולה (מקיאוולי), תרגום, מבוא והערות (ירושלים: מאגנס, 2015).

ביקורת הארץ ספרים:

https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2588691

הקומדיה הלמדנית: שלוש קומדיות מהרנסנס האיטלקי (לודוביקו אריוסטו, ברנארדו דוביצי וניקולו מקיאוולי), תרגום, מבוא והערות (ירושלים: מאגנס, 2016).

ביקורת הארץ ספרים:

https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.4124149

Reason Not: Emotional Appeal in Shakespeare’s Drama, Oxford and New York: Peter Lang, 2009.

מאמרים

“The most Lamentable Tragedy and Most Late Unification Indeed of Res and Verba: Words and Matter in Shakespeare’s King Lear”, Assaph: Studies in the Theatre 24, 2011, pp. 101-121.

“‘Venom to thy Venom’: Hamlet’s Revenge and the Late-Elizabethan Passion for Symmetry”, English Studies 100 (6), 2019, pp. 627-640.

תרגום לתאטרון

הקומדיה של קאלאנדרו (ברנארדו דוביצי, 1513), בימוי מיכאל גורביץ', ירושלים: תאטרון החאן, 2013-2014.

https://www.youtube.com/watch?v=F-cqAwdsNNU&t=1182s

https://www.khan.co.il/archive/shows/show-synopsis1-132/

ביקורת בעתון הארץ:

https://www.haaretz.co.il/gallery/lastnight/.premium-1.2181802

עתונות

"מהומה שחולל ארלקינו בבית אדונו" (ביקורת ספר), הארץ, 24.5.2021.

https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.9838519

https://www.magnespress.co.il/FileManager/Files/Haaretz%2028.5.21.pdf

סגל אקדמי

קידומת:

ד"ר

ד"ר סוזאנה פנדזיק

שעת קבלה: ימי ד', בתיאום מראש

Susana.pendzik@mail.huji.ac.il

פרופיל Linkedin

סוזאנה פנדזיק (RDT, Ph.D ,M.A.)

ראש התכנית לתואר שני בדרמה תרפיה במכללה האקדמית תל חי, מרצה גם בחוג ללימודי התיאטרון באוניברסיטה העברית, בתכנית הכשרה של המכון לדרמה-תרפיה השוויצרי, במכון לתיאטרון-תרפיה בברלין ומעבירה סדנאות בארץ וברחבי העולם. משוררת, במאית וחוקרת תיאטרון, סוזאנה פרסמה מאמרים רבים בתחום, הוציאה ספר על השימוש בטכניקות-פעולה בעבודה עם נשים מוכות, הייתה אורכת שותפה בספר על אבחון בדרמה תרפיה ((2012, אורכת ראשונה בספר על מופע אוטוביוגרפי טיפולי (2016) ופרסמה ספר על דרמה תרפיה בספרדית (2018). מדריכה מוסמכת מטעם י.ה.ת (האיגוד לתרפיה על ידי האמנויות בישראל) , חברה באיגוד הצפון אמריקאי לדרמה תרפיה (NADTA), באיגוד הבריטי (BADTh), מייסדת וחברת כבוד (honorary member) של האיגוד לדרמה-תרפיה השוויצרי ושל האיגוד הארגנטינאי לדרמה-תרפיה.

סגל אקדמי

קידומת:

ד"ר

ד״ר יאן קינה

jan.kuehne@mail.huji.ac.il

ד"ר יאן קינה הוא חוקר תיאטרון וספרות בתחום הדרמה, התיאטרון והתרבות הגרמנית המודרנית והגרמנית היהודית. תחומי המחקר שלו כוללים פואטיקה של פרפורמנס רב לשונית, היסטוריה של לימודי תיאטרון, דרמת שואה, פרפורמטיביות פוליטית ומסורות של קומיות על הבמה.

הוא חיבר שני ספרים: ״A Multi-Tragic Paradigm – 'Nathan the Wise' in Israel״, (2011) ו-" Die zionistische Komödie im Drama Sammy Gronemanns״ (2020). ד״ר קינה משמש כעורך ראשי במהדורה המוארת המוקדשת לכל כתביו של המחזאי יהודי-הגרמני סמי גרונמן (1875-1952).

באוניברסיטה העברית לימד ד״ר קינה קורסים על דרמה ותיאטרון גרמני קלאסי, על תיאוריות של פרפורמנס ועל דרמה ושירה גרמנית לאחר השואה. השנה הוא מלמד מבוא לדרמה אירופית מודרנית.

בשנת 2019 ד״ר קינה אירגן סדנה בינלאומית בנושא ״States of Performance״, ובשנת 2020 יזם והשתתף בהפקה העברית הראשונה של המחזה ״סינקרוניזציה בבירקנוואלד״ מאת ויקטור פרנקל (בימוי שמעון לוי), בו לקח גם חלק בתרגום ובדרמטורגיה.

ב -2019/20 שימש ד״ר קינה כעמית מחקר ואמן במכון הישראלי ללימודים מתקדמים במעבדת מחקר בינלאומי ע״ש ״Interrupting Kafka: Research Laboratory for Scholarship and Artistic Creativity״, שאורגן על ידי פרופ׳ רות קנר ופרופ׳ פרדי רוקם.

יחד עם פרופ׳ פרדי רוקם קינה הוא עורך משותף לגיליון של כתב העת Performance Research, המוקדש למושג Interruption.

פרסומים אחרים כוללים:

“The German Archive of the Hebrew Habima: Bureaucracy and Identity” (Co-Author: Shelly Zer-Zion), in Naharaim 7.1-2 (2013), pp. 239-260.

“Of the Two the Jew is – (Curtain falls.)” — Sammy Gronemann’s Dramaturgy of the German-Jewish Encounter in Mandate-Palestine/Israel (1936-1952), in Jewish Culture and History 17.1 (2016), pp. 254-274.

“A Parable of three Languages.”Nathan der Weise” in Arabic, Hebrew, and German,” in Lessing Yearbook XLV (2018), 93–111.

מלאך שחור ביער לבנים. על ״סינכרוניזציה בבירקנוואלד״ מאת ויקטור פרנקל. תיאטרון 46 (2019), ע׳ 24-62.

„Das zionistische Drama“, in Handbuch „Orte und Räume“ (Hrsg. Primus-Heinz Kucher, Alexandra Strohmaier), forthcoming 2022.

סגל אקדמי

קידומת:

ד״ר

Type of faculty:

Academic

ד״ר זהבית שטרן

zehavit.stern@gmail.com

זהבית שטרן היא חוקרת תיאטרון, פרפורמנס, קולנוע, ספרות ופולקלור יהודי במזרח אירופה, בוגרת תואר שני בתרבות יידיש מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ודוקטורט בלימודי יהדות ובהדגש קולנוע מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. בין השנים 2010 ל 2015 היא הייתה עמיתת מחקר והוראה באוניברסיטת אוקספורד, ובשנים האחרונות היא מלמדת בחוג לתאטרון באוניברסיטה העברית ובחוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב. היא הרצתה ופרסמה רבות על תאטרון וקולנוע יידי (בין השאר על הסרט והמחזה ״הדיבוק״, על זיגמונד טורקוב, משה ברודרזון ותאטרון אררט, ה״בראָדער זינגער״, הבדחן וה״שפילמאַן״, הטרובדור היידי) ומשלימה בימים אלה ספר העוסק בגילויו מחדש של ה״פורים-שפיל״ בקולנוע, בהיסטוריוגרפיה ובספרות היידית בין מלחמות העולם, ובהבניית המיתוס הרואה בו את שורשי התאטרון היהודי. לבסוף, היא גם חברה פעילה במיזם: Digital Yiddish Theatre Project.

סגל אקדמי

קידומת:

ד״ר

Type of faculty:

Academic