מר ישעיהו (שי) בר-יעקב

ישעיהו (שי) בר-יעקב
שעת קבלה: יום ד', 12:15-13:15, חדר 6307

שי בר יעקב סיים תואר ראשון (BFA) באמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב במגמת הבימוי וקיבל תואר שני (MA) מאוניברסיטת לונדון בהצטיינות יתרה. את עבודת הגמר לתואר השני כתב על התיאטרון של הבמאים האוונגרדיים החשובים תדיאוש קנטור ופינה באוש. הוא מלמד בחוג ללימודי התיאטרון באוניברסיטה העברית מאז שנת 1992 וכן לימד גם בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ובבית הספר לתיאטרון חזותי, וגם לימד תקופה בחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית. שי עבד כבמאי תיאטרון בארץ ובחו"ל בין השנים 1985-1995, ומאז שנת 2000 משמש כמבקר התיאטרון של העיתון "ידיעות אחרנות" וגם עובד כמבקר תיאטרון בגלי צה"ל. שי השתתף בכנסים רבים, וכן בוועדות שיפוט של פסטיבלים לתיאטרון בחו"ל, וגם הוזמן לדבר על התיאטרון הישראלי בכנסים חשובים כמו "חשיפה בינלאומית לתיאטרון הישראלי" וכן בנשיונל תיאטר בלונדון ובמכון התיאטרון הפולני בוורשה. במסגרת החוג ללימודי התיאטרון הוא היה חבר בוועדת ההיגוי האקדמית של הכינוסים "תיאטרון בחברה רב-תרבותית" (2009) ו"סטרינדברג ללא גבולות" (2012). בין המאמרים שפרסם: “Requiem: Hanokh Levin’s Theatre of Death and the Return of the Storyteller”, JTD -Journal of Theatre and Drama, Vol. 7/8, 2001/2 (2006), "ומה לא נראה בשנה הבאה?", תיאטרון, עורך: גד קינר וחיים נגיד, גיליון מס' 2, יוני, 2000. כמו כן נתן שי הרצאות בכנסים אקדמיים על נושאים מגוונים כמו התיאטרון של סטרינדברג על הבמה הישראלית, המורשת התיאטרלית של תדיאוש קנטור, ההפקה הפוסטמודרנית של "חלום ליל קיץ" בתיאטרון גשר, ועוד. לפני שהפך למבקר וחוקר תיאטרון עבד שי כבמאי תיאטרון פעיל בקבוצות שונות בארץ ובחו"ל (1985-95), וכן שימש כעוזר למנהל האמנותי בתיאטרון החאן בירושלים בשנות השמונים תחת הבמאי יוסי יזרעאלי. הצגות בבימויו השתתפו ארבע פעמים בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר. במשך כעשור ישב שי בוועדת הרפרטואר של סל תרבות ארצי ואף פרסם מספר ספרונים במסגרת סדרת הפרסומים "אודות מופע" מטעם הסל. שי עוסק בחקר הבימוי כתיאוריה וכפרקטיקה, בחקר התיאטרון הישראלי, וכן עוסק בתיאטרון שייקספירי עכשווי ובייצוגים של גבריות על הבמה המודרנית. הוא לימד קורסים רבים בחוג לתיאטרון לאורך השנים, וביניהם "תורות הבימוי והמשחק", "מבוא לתיאטרון עברי וישראלי", "ביקורת הביקורת", "שקספיר: מעיון ביקורתי לחיפוש יצירתי", ו"לביים את חנוך לוין".

משפט אישי: "מבחינתי ללמד בחוג לתיאטרון הוא הזדמנות לנסות לחבר בין הפן התיאורטי של חקר התיאטרון לפן המעשי של עבודת הבימוי והמשחק. תיאטרון טוב צומח, לטעמי, מחיבור נכון ועמוק בין שני הצדדים הללו של החשיבה על אמנות התיאטרון."